הגיל השלישי בישראל – הגדרה ומאפיינים

הגיל השלישי, או בשמו האחר – גיל הזקנה, הוא שלב חיים בו חלים שינויים פיזיים, קוגניטיביים וחברתיים המשפיעים על איכות החיים של האדם. בישראל, כמו בעולם המערבי, האוכלוסייה המבוגרת הולכת ומתרקמת, תודות להתקדמות הרפואה ולעלייה בתוחלת החיים. גיל זה נתפס כתקופה שונה בחיים, שמטבעה מלווה בשאלות על אורך חיים, רווחה ובריאות, אך גם בהזדמנויות רבות להתפתחות אישית וחברתית.

מהו הגיל השלישי?

הגיל השלישי מתייחס בדרך כלל לגיל 65 ומעלה, אף כי יש המייחסים אותו גם לאנשים בני 60 ומעלה. את ההגדרה המדויקת של הגיל השלישי קשה לקבוע באופן חד משמעי, שכן היא משתנה ממדינה למדינה, ולעיתים אף ממדיניות למוסד או לתכנית רווחה. בישראל, הגיל שבו אדם נחשב לאדם בגיל שלישי משתנה בין התחומים השונים: בגיל 67, לדוגמה, אדם נחשב כפרש מן העבודה, בזמן שבתחום הבריאות והסיעוד המונח מתייחס לרוב לגיל 65 ומעלה.

מאפיינים פיזיים של הגיל השלישי

האדם בגיל השלישי חווה שינויים פיזיולוגיים טבעיים המתרחשים בגופו. עם הזמן, יש ירידה בכוח הפיזי ובגמישות הגוף, ובמקרים רבים גם ירידה בזיכרון וביכולת הקוגניטיבית. אלה עשויים לכלול ירידה ביכולת שמיעה וראייה, חולשה במערכת השרירים והעצמות, ושינויים במערכות פנימיות כגון הלב, הריאות והכליות. יחד עם זאת, יש להדגיש שהזדקנות אינה בהכרח מצב של מחלה, והגיל השלישי יכול להיות תקופה בה רבים שומרים על בריאותם בעזרת אורח חיים נכון, פעילות גופנית ותמיכה רפואית.

בנוסף, אנשים בגיל השלישי עלולים להתמודד עם בעיות בריאותיות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס, דלקת מפרקים ועוד. מחלות אלו דורשות טיפול ממושך, לפעמים בשילוב עם תרופות או ניתוחים.

מאפיינים חברתיים ופסיכולוגיים

הגיל השלישי מלווה בשינויים לא רק ברמה הפיזית, אלא גם ברמה החברתית והפסיכולוגית. המעבר מגיל העבודה לגיל הפנסיה עשוי להוביל לשינויים משמעותיים בתחושת העצמאות והזהות של האדם. רבים מהאנשים בגיל השלישי חווים תחושות של בדידות, חוסר תעסוקה ושעמום. לפעמים הם אף מרגישים פחות מעורבים חברתית. אולם, הגיל השלישי עשוי להיות גם תקופה של הזדמנויות – יצירת קשרים חדשים, עיסוק בתחביבים חדשים, טיולים, פיתוח קשרים עם משפחה וחברים, או התנדבות בקהילות.

בנוסף, מבחינה פסיכולוגית, גיל זה יכול להיות זמן של שקט נפשי, שבו אנשים פונים לחשוב על המשמעות האישית של החיים, על הישגיהם בעבר ועל איך הם רוצים לבלות את הזמן שנותר להם. ישנם רבים שבגיל הזה בוחרים למקד את הזמן בהתפתחות רוחנית או אישית, בעוד אחרים עשויים לפתח תחומי עניין חדשים ולהקדיש זמן לטיפוח תחביבים שלא הספיקו לעסוק בהם בעבר.

האתגרים של הגיל השלישי בישראל

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, האתגרים הניצבים בפני האוכלוסייה המבוגרת גוברים עם השנים. עם העלייה בתוחלת החיים, ישנו צורך גובר במערכת בריאות ציבורית שתספק שירותים נאותים לאוכלוסיית הגיל השלישי. זה כולל טיפול רפואי, סיעודי ושירותי שיקום, המיועדים להתמודד עם מגבלות פיזיות ופסיכולוגיות.

בין האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות נמצאת גם הצורך להתאים את המוסדות הרפואיים והקהילתיים לדרישות של אוכלוסיית הקשישים, כמו גם להתאים את תוכניות הביטוח הסוציאלי. בנוסף, ישנה גם בעיה של בידוד חברתי בקרב קשישים, במיוחד כאלה שאין להם משפחה תומכת, והם חיים לבד.

נושא נוסף שמעסיק את האוכלוסייה המבוגרת הוא נושא הפרנסה. על אף שחלק מהקשישים מקבלים קצבאות פנסיה, יש לא מעט מהם שזקוקים להשלמת הכנסה. לפיכך, קיימת חשיבות בהגברת המודעות לנושא איכות החיים של הגיל השלישי ובקידום פעילויות ותוכניות שיסייעו להם להיות פעילים ומעורבים.

הגיל השלישי והגיל הרביעי שאחריו

הגיל השלישי בישראל הוא תקופה של חיים עשירים ומורכבים, שבין היתר מלווה בשינויים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים. אף שהקשישים עשויים להתמודד עם אתגרים בריאותיים וחברתיים, הם גם נהנים מהזדמנויות חדשות להתפתחות אישית, פנאי ופעילות חברתית. השינויים הדמוגרפיים וההזדקנות של האוכלוסייה דורשים מענה מדיני ומערכתי שיבטיח את רווחת הגיל השלישי והגיל הרביעי שמגיע אחרי, וישפר את איכות החיים של הקשישים בישראל.